כאשר אנו ניגשים לסוגיה, עלינו לבחון האם מדובר בסוגיה מערכתית ומה התנאים הבסיסיים במערכת. נוכל לשאול את עצמנו מספר שאלות כדי לבחון את השאלה הזו:
האם מדובר במערכת או בקבוצה?
מערכת אינה קבוצה, כלומר אינה רק סט של דברים, בין אם אלו אנשים או ארגונים. גם ארגונים שפועלים בקטגוריה מסויימת אינם בהכרח בגדר מערכת. יש מספר תנאים שצריכים להתקיים כדי שיהיה ערך לבחינה מערכתית של מציאות מסויימת. בהיבט בסיסי אנחנו רוצים לתת משמעות לביטוי "השלם גדול מסכום חלקיו". כלומר - כאשר אנחנו ניגשים לקבוצת המרכיבים ומתארים אותה יחד, אנחנו מצליחים לתאר טוב יותר את התופעה. למשל: אנחנו אומרים ״שוק הנדל"ן״ ולא את מספר הדירות שיש במדינה מאחר וברור לנו שיש היבט מערכתי בנושא שלא בא לידי ביטוי בהיבט הכמותי גרידא.
האם יש חיבוריות והשפעה הדדית בין המרכיבים
התנאי הבסיסי ביותר לקיום מערכת הוא חיבוריות שמייצרת השפעה הדדית בין המרכיבים במערכת. החיבוריות מחייבת צורה מסויימת של מפגש והעברת מידע, אנרגיה, ומשאבים בין השותפים. כמובן שההעברה הזו יכולה להיות פיזית או וירטואלית, אבל היא חייבת להתקיים לרבות במערכות מכאניות (חייב להיות קשר בין המנוע והגלגלים כדי שהרכב ימלא את תפקידו). כמובן שהשאלה הבאה היא עד כמה התלות והחיבוריות בין הרכיבים משמעותית. כפי שנראה להלן, לתלות הזו, המכונה לעיתים ״צימוד״ יש השפעה משמעותית על הדינמיקות במערכת.
עד כמה התהליכים לינאריים או מעגליים?
שאלה נוספת שתעזור לנו לאפיין את המערכת היא עד כמה קיים בה תהליך לינארי המתקדם שלב אחרי שלב, או מעגלי כלומר תהליך ראשי - מייצר תהליכי משנה - המשפיעים בחזרה על התהליך הראשי. ברור לנו למשל שתינוקות המתחילים לזחול מפתחים רמה נוספת של עצמאות וביטחון באופן שאינו (רק) לינארי. הם לא רק לומדים לנוע במרחב באופן עצמאי, הם נחשפים לגירויים, מפתחים דפוסי תקשורת חדשים, ונתקלים (לראשונה) במכשולים בדרכם באופן שמזין את יכולת הלמידה העצמאית שלהם.
רמת הדינמיות וקצב השינוי במערכת
מערכות סבוכות מצויות תמיד בשינוי. קצב השינוי הוא אחד המאפיינים המשמעותיים של המערכת. השינוי נובע גם מההשפעה ההדדית בין המרכיבים וגם מרמת האנרגיה שיש במערכת, וגם מהאוטונומיה של המרכיבים השונים בתוך המערכת.
מהם גבולות המערכת?
כל השאלות ששאלנו למעלה מסייעות לנו להבין מה מצוי בתוך המערכת ומה מחוצה לה. כלומר מה היא הסביבה החיצונית למערכת ומה נמצא בליבה שלה. ככל שהתהליכים בין המרכיבים השונים הדוקים יותר והדדיים יותר אנחנו ניטה להכניס אותם לתוך גבולות המערכת. בתוך המערכת אנחנו ניטה לראות את ההיבטים הבאים:
- תהליכים פנימיים - דינמיקה של שינוי שיש בה היבט המשפיע במשותף
- חיבוריות - חיבור והשפעה הדדית של המרכיבים
- תפקוד משותף - התופעה, הייעוד, או המציאות המשותפת שמאפיינת את המערכת.
כך, למשל, הסוגיה האם קונים זרים שאינם אזרחי ישראל הם חלק מ"שוק הנדל"ן" הישראלי קשורה במידת ההשפעה שלהם על המחירים בשוק, כמות הרוכשים הזרים ורמת התחרות שהם מייצרים מול קונים מקומיים. כל עוד מידת השפעתם קטנה יחסית (תחרותיות נמוכה; כמות מעטה) אנחנו ניטה לראות בהם חלק מן הסביבה של שוק הדיור ולא חלק מן המערכת של "שוק הנדלן" בישראל.