בפרק הנוכחי נבקש לפרוס עקרונות ויכולות שיסייעו לנו להבין טוב יותר את המערכות בהן אנו פועלים. נדון בעוגנים המרכזיים בהם נבקש לדון במהלך תהליך חשיבה מערכתי, כאשר הסדר ומידת ההעמקה בכל אחד מהם תלויים בדינימיקה המתפתחת בקבוצה.
עוגני חשיבה בתהליך מערכתי
תהליך למידה מערכתי מבקש לפענח את תמונת המצב במובנה הרחב - כלומר כיצד נראית המערכת כפי שאנו מבינים אותה כיום בדגש על השחקנים המשפיעים, הזיקות ביניהם ודפוסי הפעולה המאפיינים אותה. הדרך לפענוח תמונת המצב העדכני כרוכה בניתוח ביקורתי של הנסיבות שעיצבו את המצב הנוכחי (איך הגענו לכאן), זיהוי נקודות העוצמה והחולשה של המערכת, ובהסתכלות לעבר העתיד האפשרי (מהו הפוטנציאל; מהו הכיוון הרצוי לשינוי). כל אלה ישמשו בהמשך כבסיס לפעולה, שתחייב בתורה עדכון של תמונת המצב נוכח ההתפתחויות החדשות.
פיתוח ידע מערכתי רלוונטי יכלול עיסוק במספר סוגיות יסודיות:
#1 קביעת גבולות המערכת
ההחלטה על גבולות המערכת תעצב את תהליך החשיבה כולו, ולכן מדובר בשלב קריטי שיש להקדיש לו מחשבה. אנו נוטים לבחון סוגיות בגבולות מלאכותיים או בגבולות הנגישים עבורנו באופן מיידי (כמו למשל תחום יכולת העשייה המיידית שלנו). צורת החשיבה הזו מובילה לגריעה של נדבכים שלמים מתוך השלם, כך שקשה עלינו לשוב ולייצר היגיון במכלול הגורמים.
תהליך תיחום הגבולות נועד מחד להרחיב את התופעה הנדונה כך שתכיל את ההשפעות המשמעותיות שפועלות על הבעיה הנדונה; ומאידך לא להרחיב את הדיון בבעיה עד למצב שכבר אי אפשר לחשוב או לדון עליה. בתוך כך יש להתייחס לתיחום של הסוגיה במרחב ובזמן:
תיחום מסגרת הזמנים של הבעיה המערכתית
כל סוגיה מערכתית נובעת מאינספור מאורעות שהתרחשו בעבר, והיא מתייחסת לעתיד הנראה לעין. לכן, הניתוח של הסוגיה המערכתית לא יכול להתבסס רק על המצב בהווה. עם זאת, השאלה המשמעותית היא מתי המערכת כמו שאנו מכירים אותה נוצרה. כך, למשל, עיסוק בשאלת של יכולת המוביליות של צעירים אתיופים ילידי ישראל מחייב להבין את השפעות העלייה של דור ההורים על המציאות בהווה.
תיחום אזורי השפעה: זיהוי הגורמים המשפיעים על הסוגיה
מי הגורמים ומה המגמות שמשפיעות על הבעיה שאנו עוסקים בה? כך למשל, אם אנו עוסקים בבעיה של מוביליות של צעירים אתיופים ילידי ישראל יש לקחת בחשבון גורמים שונים החל מיחסי קהילה-משטרה; ההכרה המדינתית בעליה האתיופית (תקציבים; יום זיכרון רשמי לאלה שלא שרדו את המסע) וכלה במגמות עולמיות רלוונטיות דוגמת עלית תנועות חברתיות כמו black life matters
#2 ניתוח השחקנים במערכות ומערכות היחסים בניהם
בשלב זה, ננסה להבין את ההשפעות של הגורמים אלו על אלו, ואת המתחים והאיזונים המתקיימים. נוכל להסתייע בפרקטיקה של חילוץ לולאות משוב. הניתוח יעשה באמצעות יצירת מפות של השחקנים, האינטרסים, המתחים והזיקות. המפה נדרשת להתעדכן באופן תדיר כדי להמשיך ולתאר את השינוי לאורך זמן, באופן שיכול להשפיע גם על ההגדרה של גבולות המערכת שתוארה לעיל. פריסת הידע על גבי המפה באופן מתמשך תאפשר לנו להעריך את פוטנציאל ההשפעה הממשי של ההתערבות שלנו במציאות.
#3 ניתוח האופן שבו מערכות יחסים אלו נוצרו
כנגזרת מתיחום גבולות המערכת בזמן, אנו נבקש להבין כיצד המערכות שהוצפו בשלב #2. הדרך לעשות זאת הוא ניתוח גנואלוגי, הבוחן את שלבי היווצרות המערכת או הבעיה המערכתית בה אנו דנים.
#4 חילוץ של מודלים מנטליים ופערים
הניתוח הגנאולוגי מאפשר לנו להבחין בין הסיבות שבגללן נוצרו דפוסים מסויימים וגם את הפער למול המציאות בהווה. על ידי כך אנו יכולים להבין את המודלים המנטליים המפעילים אותנו ולבחון את התקפות של הנחות יסודו אלו.
ידע חדש נולד - או מסגור מחדש
בסופו של תהליך החשיבה נרצה להגיע לתוצאה שנקראית מסגור מחדש (reframing). שמשמעותה שינוי של המסגרת באמצעותה אנו תופסים את המציאות. תהליך מוצלח של חשיבה מערכתית חושף הנחות יסוד וזרמי עומק במערכת, ומאפשר לנו לייצר אצלינו מסגור מחדש שיש לו גם ערך מעשי מאוד משמעותי. הביטוי מסגור מתייחס למסגרת (framework) שעמה אנו בוחנים את המציאות, והמסגור מחדש מחליף למעשה מסגרת תפיסתית אחת באחרת. כאשר הוא מתייחס לרכיבי ליבה ארגוניים, תהליך של מסגור מחדש מלווה לא פעם בשינוי פרדיגמה, והוא נדרש ברמה הארגונית כאשר אנו מעוניינים לקדם שינוי:
״תהליכי Reframing הופכים את המערכת המושגית שיצרנו לזמינה לביקורת עצמית, לשינוי ולהעשרה מתמדת לנוכח התנסויות נוספות. בעזרתם תוכל לשפר את יכולתך לפרש בעיות חדשות והקשרים חדשים ולהעלות תמיהות חדשות.״ ד"ר צבי לניר, פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 3544-3547).
בעוד שלא ניתן לחולל מסגור מחדש בצורה אנליטית ומודעת, השימוש בכלים שנידונו בהרחבה בפרק הקודם, לצד יישום של מתודולוגיות חשיבה מערכתיות מאפשרים לנו לייצר את הקרקע שעליה מתרחש התהליך הזה.