פריט ידע רמות שונות של עשיה מערכתית - מודל הקרחון

פעולה מערכתית – המפתח לשינוי

שינוי מערכתי לא יכול להתבצע באופן טכני. יש הכרח לקיים מהלך שמעורבים בו אנשים וגופים רבים, שכל אחד מוביל את השינוי בתחומו ובאופן שמייצר מהלך משולב ורב ממדי. המבנה הזה איננו מתוכנן ומנוהל באופן משימתי אך מחייב הנהגה שמוכנה להוביל אותו לאורך זמן. בשנים האחרונות עולות יותר ויותר גישות העוסקות בשינוי מערכתית, דוגמת גישת ה-קולקטיב אימפקט.  

מודל הקרחון לשינוי מערכתי

המודל המכונה מודל הקרחון הוצע על ידי פיטר סנג׳י ושותפים במסגרת עבודה שפורסמה במכון FSG, עוסק בתנאים הנדרשים לשינוי מערכתי ברמה חברתית-ציבורית. המודל מסייע להבין את התחומים שבהם נדרשת פעולה כדי להשיג אפקט של שינוי מערכתית מתמשך.

מבנה המודל

המודל מתאר שלוש רמות של פעולה המכילות את ששת התנאים הנדרשים לשינוי מערכתי. בין המרכיבים הללו מתקיימות השפעות הדדיות משמעותיות, וכאשר לא מבינים את ההשפעות הללו אנו עלולים להביא לתוצאות הפוכות או חלקיות לאלו שביקשנו.

הרמות השונות של הנראות

המודל מחלק את מרכיבי המערכת לשלוש רמות:

• רמה גלויה - הרמה שניתן להבין באופן גלוי על בסיס הצהרות, מעקב אחר הקצאת תקציבים וצפיה בפרקטיקות הנהוגות. ניתן להבין את המרכיבים הללו גם ללא מעורבות משמעותית בנעשה במערכת (למשל באופן מחקרי). השינוי ברמה זו הוא מבני, כלומר נוגע במבנה המוסדות, בהגדרות הפעולה שלהם ובתקציבים שלהם.
• רמה סמויה למחצה - ההיבטים של יחסי הכח בין הגורמים במערכת ומערכות הזיקות והיחסים אינן מוצהרות, אך הן גלויות למחצה למי שיש לו מעורבות מתמשכת במערכת. בשיחה פתוחה ניתן להבין לא מעט מן ההיבטים הללו, אף שהם אינם מנוסחים באופן רשמי. עם זאת ההשפעה של מרכיבים לרוב עוצמתית יותר מאלו של הרמה הגלויה.
• רמה סמויה - רמה זו נוגעת בתשתיות התפיסתיות של המערכת החברתית - השפה, המושגים, התפיסות והנרטיבים הסמויים מהעין אך מניעות את הפעילות האנושית הפרטית והקולקטיבית. הרמה הזו נוגעת לשינוי טרנספורמטיבי, כלומר כזה המשנה באופן עמוק ומהותי את המציאות במערכת.

מרכיבי המודל

• מדיניות (Policies) - היעדים, הנהלים, הרגולציה והתיעדוף מצד הממשלה, המוסדות והארגונים אשר מנחים את הפעילות של הגורם הנבחן ושל גורמים אחרים.
• פרקטיקות (Practices) - צורות הפעולה של המוסדות, הקואליציות והרשתות, וכן גורמים נוספים אשר נועדו לקדם את התהליכים החברתיים והסביבתיים. ברמה פנימית בתוך הגופים, ניתן להכניס לקטגוריה את כלל הפרוצדורות, ההנחיות, וכן התהליכים וההרגלים שאינם בהכרח פורמליים ומרכיבים את העשייה של כל גורם.
• זרימת המשאבים (Resource Flows) - כיצד התקציבים, האנשים והידע, האינפורמציה ושאר הנכסים נאספים ומחולקים.
• יחסי הכח (Power Dynamics) - חלק מן האלמנטים ברמה הגלויה מייצרים ומנציחים את יחסי הכוח בין החלקים השונים במערכת. יחסי הכוח באים לידי ביטוי לא רק באמצעים כמותיים ומדידים (מי מקבל את ההחלטות, כמות משאבים) אלא גם במישורים איכותניים יותר (דוגמת קשב ניהולי, יכולת ליטול סיכונים, אמצעי השפעה רכה על הסביבה וכדומה).
• מערכות יחסים וזיקות (Relationships & Connections) - אפיון של מערכת היחסים בין רכיבי המערכת והדרך בה הם משפיעים אחד על השני.
• מודלים מנטליים (Mental Models) - הרגלי חשיבה: אמונות עומק, הנחות יסוד וצורות פעולה שהן בגדרת מובן מאיליו אשר משפיעים על הדרך בה אנו חושבים, כיצד אנו פועלים וכיצד אנו מדברים. אלה מתקיימים גם במישור הפרסונלי וגם ברמת המערכת.

הפעולה ברמות השונות

פעולה בתווך הגלוי

הפעולה בתווך הגלוי עוסקת בהשפעה על מדיניות, פרקטיקות ומשאבים. רוב הפעולות הממשלתיות ואלו של המגזר השלישי מצויות בתווך הזה. למשל:

• תכנית אסטרטגית למשרד היא שינוי בתחום המדיניות.
• פיתוח תכנית פעולה מסויימת היא שינוי מתחום הפרקטיקות.
• הקצאת תקציב לסוגיה מסויימת, הקצאת תקנים או בנייה של מערכי מידע עוסקים בשינוי בזרימת המשאבים במערכת.

פעולה בתווך הסמוי למחצה

הפעולה בתווך הסמוי מבקשת להשפיע על יחסי הכח ועל מערך היחסים והזיקות. כך למשל:

• תהליכים המסייעת לפתיחת שוק לתחרות משנה את יחסי הכח בשוק. תכנית המסייעת לבני מיעוטים או לתושבי פריפריה להשתלב בעשייה במגזר הציבורי משפיעה על יחסי הכוחות במערכת השלטונית.
• בניה של תשתית תחבורה אפקטיבית לקבוצות אוכלוסיה מודרות עשויה להשפיע על מערך הזיקות שלהן למרכז.

פעולה בתווך הסמוי

ההשפעה בתווך הסמוי נוגעת לשינוי באופן שבו אנשים ומערכות תופסים את העולם. השינוי הזה יכול לבוא לידי ביטוי במאבק על נרטיבים חלופיים, בעיצוב רעיונות מארגנים, ביצירת טאבו על נושאים וכדומה. דוגמאות לשינוי בתווך הסמוי:

• המהלך של תנועת me too ממשיך תהליכים שהתרחשו ברמת המדיניות (בחקיקה) בהיבטי הטרדות על רקע מגדרי אך לא השפיעו על יחסי הכח באופן נרחב. היכולת לעצב את השיח על ידי העמדת נקודת המבט של הנפגעות, תוך הצגת הפגיעה כאירוע מערכתי שאינו מקומי או חד פעמי (לב המושג של ״גם אני / גם לי זה קרה״) סייעה לייצר שינוי במערך הכוחות ובמערכת הזיקות ולבסוף גם על רשויות החקיקה.

זיהוי המודלים המנטליים

הזיהוי של המודלים המנטליים המרכזיים במערכת הוא לרוב מאתגר ביותר. הכלים שנלמדו בפרקים הקודמים (מודל פער הרלוונטיות, חקירה גנאולוגית) עשויים לסייע בהצפה של המודלים ובאתגור שלהם.

הערות שוליים