פריט ידע למה כדאי לנו להפעיל כלים של חשיבה מערכתית?

אחד הדימויים הכי שגורים בעולמות החשיבה המערכתית הוא זה של הקרחון. דימוי הקרחון, שרבים מהחוקרים המובילים בתחום אימצו באופנים שונים, מעיד כי רב הנסתר על הנגלה. התופעה הזו היא אחד מנדבכי היסוד של מערכות ושל חשיבה מערכתית: במערכת יש הרבה מעבר למה שנראה במבט ראשון. בעומק הקרחון יש תופעות שאינן מוכרות לנו, או שישנו לחלוטין את הבנתנו את המופעים הגלויים לנו.

כאשר ארגונים מתמקדים בהיבטים שנמצאים מעל פני השטח למשל בהתייעלות או בחתירה להשגת יעדים ומשימות לטווח קצר הם עלולים להקלע למשברים והפתעות בסדרי גודל נרחבים, וכן לחולל נזק משמעותי למול ההיבטים המערכתיים אליהם הם לא מודעים.

אתגר זה מתחדד לאור העובדה שנעמיק בה עוד, שאנחנו תמיד מגיעים להתבוננות במערכת עם מערכת תפיסתית מפרשת, כלומר אנחנו לעולם פוגשים את המציאות דרך תיווך. פיטר סנג׳י, מגדולי הכותבים על חשיבה מערכתית בארגונים מכנה את ההיבט הזה כ״מודלים מנטאליים״, ולשיטתו הם מצויים בבסיס הקרחון המערכתי שלנו. המשמעות היא שהם חשובים ותשתיתיים יותר מיחסי הכוחות, מהזיקות בין המרכיבים, ובוודאי מהפרקטיקות הנהוגות.

שורשי בעיית ההפתעה במערכות

אחד המאפיינים הבולטים בעבודה במערכות היא העובדה שאנחנו נוטים להיות מופתעים באופן תדיר למדי. גם ארגונים שמשקיעים משאבים אדירים בניסיון לחזות שינויים והתפעות כושלים פעם אחר פעם בניסיון שלהם להבין נכוחה את המציאות.

במחקר שערך על מלחמת יום הכיפורים, ד״ר צבי לניר בחן את המחדל המודיעיני באמ״ן באמצעות מושג הפרדיגמה שהתתבסס באותן שנים. לניר טען כי אנו מתקשים להבין את עומק ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, כאשר אנו סבורים שההפתעה נעוצה במחסור במידע. לטענתו, הפער אינו נוגע לאיכות או כמות המידע אלא לאיכות המערכת המפרשת שלנו. לאור זאת, לניר הבחין בין שני סוגים של הפתעות: ההפעה הנובעת ממחסור במידע (הפתעה מצבית) והפתעה בסיסית, הנובעת מפרדיגמה/מערכת מושגית שאינה תואמת את המציאות.

הפתעה בסיסית היא אירוע שחושף היסט , כלומר פער משמעותי בין הדרך בה חשבנו על המציאות (המערכת המושגית שלנו) ובין מה שהתרחש בפועל. הפער הזה עומד בבסיס חווית ההפתעה ומקשה על ארגונים להשתנות בזמן גם אם המידע הנדרש קיים משום שאין להם כלים ויכולות לעבד אותו ולפעול לאורו.

בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועים מפתיעים בסדר גודל גלובלי, הן בזירות המדיניות והן בזירות הכלכליות, עלו מושגים רבים שמנסים לתאר ולסייע בהתמודדות עם תופעות ההפתעה של המערכות הסבוכות. בין מושגים אלו ניתן למנות את הרעיון של ברבור שחור אותו פיתח הכלכלן נאסים טאלב. אבל הפתעות לא צריכות להיות דרמטיות כל כך. אנחנו עלולים לפרש סיטואציות חברתיות וארגוניות באופן שייצר השלכות שליליות עמוקות, ואנו נוטים כל העת לא להבחין כי כלים שעבדנו איתם בעבר איבדו מתוקפם.

השכיחות של הפתעות בעולם הסבוך בו אנו חיים, מחייבת אותנו לסגל כלים של חשיבה מערכתית. זאת, כדי לזהות בזמן את שינוי, את היבטי העומק, וכן להיות מסוגלים לפעול באופן רלוונטי כאשר מתרחשת הפתעה בסיסית.

התמודדות עם הבעיות הלא נכונות

צד אחר, של הקושי שלנו להבין את הדינמיקות במערכות יבוא לידי ביטוי במיקוד בסיבות או בבעיות הלא נכונות. הנטיה להעדיף את מה שנראה על פני השטח, או לדבוק במודלים מנטליים שאינם רלוונטיים לסיטואציה עלולה לגרום לנו לחולל נזק משמעותי או לכל הפחות להתקשות מאוד בהשגת היעדים אותם אנו מבקשים להשיג.

כיצד נזהה שאנחנו צריכים חשיבה מערכתית בסוגיה?

האתגר בזיהוי הצורך בחשיבה מערכתית בסוגיה נובע מכך שאם הפרדיגמה בה אנו אוחזים לא מאפשרת לנו לזהות את עומק הבעיה, ייקשה עלינו מאוד להבין שאנו תופסים את המציאות באופן לא מספק. כדי להתמודד עם אתגר זה, ד״ר צבי לניר הציע מספר כללים שעשויים לסייע לנו להכווין את תהליך החשיבה שלנו:

• עוד ועוד משאבים - אנו משקיעים משאבים רבים בסוגיה אך לא מצליחים לקדם הישגים משמעותיים
• ״זה לא זה״ - אנו ומי שעובד איתנו חשים שהאופן שבו אנו פועלים אינו מדוייק, אך אנו מתקשים להסביר מדוע. במצב זה ניתן לעתים לראות גם ירידה במוטיבציה הנובעת מחוסר הבהירות.
• העתקה ללא התמרה - כאשר אנו שמים לב שנדבכים משמעותיים בעשייה שלנו מועתקים ממקומות אחרים מבלי שעברו התאמה להקשר הייחודי, אנחנו צריכים להיות עירניים לפערים שנוצרים מכך, ולפער שאנו מנסים לכסות בכך. כלומר, הנחת היסוד היא שלא הבנו היבטים יסודיים במערכת שלנו, ואנו מכסים על חוסר ההבנה הזו באמצעות ייבוא של כלים סגורים ממרחבים אחרים.
• התרבות של איזורי בין ומעבר - העשייה הארגונית מנסה להתאים בין מבנה, סמכות ואתגרים. ככל שהאתגרים משתנים, נוצרים יותר ויותר איזורים שהם בין היחידות השונות, ומעבר לתחום האחריות שלהן. כאשר הבין ומעבר גדל מעבר לליבה, אנחנו צריכים להיות עירניים לפער.
• ריבוי של חריקות - עלייה משמעותית בעימותים הפרסונליים ובעימותים בין גופים עמיתים שאינה מוסברת רק באופי ובמשקעים היסטוריים.

דוגמה: אנו משקיעים משאבים כספיים רבים בקידום של אוכלוסיה ומוחלשת ומגלים שההישגים לא השתפרו בהתאם, או שהצוותים העוסקים בנושא מאבדים את המוטיביציה. במצב זה, יש ערך רב לנסות להבין יותר לעומק את המנגנונים המקשים על התלמידים להצליח. הבנת המנגנונים תאפשר בתורה לבנות תהליכי התערבות שיבחנו את התפיסה החדשה ואת האפקטיביות שלה. כאשר אנו עירניים לסימנים אלו, אנו מסוגלים להבין שהכלים הנהוגים בסוגיה מסויימת אינם מספקים לה בהכרח מענה, ולהניע תהליך של חשיבה מחודשת, מעמיקה ומציאותית שתסייע לנו להבין טוב יותר.

הערות שוליים