הדפוסים הפשוטים שתוארו בפרק הקודם מייצרים יחד דפוסים מורכבים מעניינים מאוד במערכות. אנחנו יכולים לחוות שינוי פתאומי, עמוק, במערכת, ואנחנו יכולים לראות חתירה לאיזון ושיווי משקל למרות הפרעות וניסיונות שינוי. בנוסף אנו עשויים לראות תופעות בעלות דמיון מפתיע ברמות המיקרו והמאקרו של המערכת.
תופעות מתהוות
אחד ההיבטים המרתקים ביותר בעולם המערכות הוא זה של תופעות מתהוות (emerging phenomena). מערכות חוות לעתים מצב של קפיצה תפקודית שמשנה מהותית את המציאות במערכת. המעבר ממולקולות לחיים, הקמה של ארגון, התהוות של מציאות טכנולוגית חדשה - כל אלו הן תופעות מתהוות. יש תנאים מסויימים לקיום של התהוות מסוג זה, אך כמעט אף פעם לא ניתן לייצר אותן באופן מתוכנן. למעשה, התופעה המתהווה מייצרת הבדל איכותי, שנוצר מתוך החיבור ומוליד דפוס בר-קיימא. התהוות התופעה מייצרת לא פעם מציאות ״פשוטה יותר״ - אנחנו מעדיפים לדבר על ״החברה״ ולא על מילוני שותפים, אנחנו יכולים לתאר מגמות כלליות ששותפים בהם מליוני אנשים וכן הלאה.
דוגמה לתופעה מתהווה רוחבית היא כניסה של האינטרנט בעידן הסמרטפונים לשוק העבודה. השינוי מייצר תופעות מתהוות שונות כמו זמינות מקסימיאלית של עובדים, שחיקה ועומס על קשב, הגדלת ניידות וכדומה. אלה משנים באופן בסיסי את המציאות ביחסי עובד- מעביד כפי שהכרנו אותם.
אריק ברלוו מתאר בקצרה כיצד בעיות מורכבות הופכות לפשוטות יותר:
מעבר פאזה
תיאור נוסף של שינויים רדיקליים במערכות נמצא ברעיון של מעבר פאזה, שמתאר שינוי שאיננו הדרגתי אלא מתקיים ברגעים קצרים ומעביר את המערכת ממציאות אחת (פאזה א׳) למציאות אחרת (פאזה חדשה). למעשה, מדובר בשינוי מערכתי מואץ המוביל למעבר ממציאות אחת לאחרת בזמן קצת, לרוב על בסיס שינוי איטי נסתר. הרעיון נולד בעולמות של התרמודינמיקה, ומתאר את המעבר בין מציאות של נוזל וגז, שמחייבת השקעת אנרגיה רבה, אך לבסוף מולידה שינוי מהיר ונרחב (מנוזל לגז למשל). באותו אופן, זרמי עומק במערכות שפועלים במשך שנים, לעתים מובילים למעברי פאזה מהירים שמשפיעים באופן יסודי על כלל המערכת.
פרקטלים
תופעה מרתקת נוספת במערכות היא היכולת לזהות דפוסים דומים מאוד ברמת המיקרו והמאקרו של המערכת. תופעה זו מכונה פרקטל ונולדה בעולמות המתמטיים, שם צורה פשוטה מייצרת צורה מורכבת כאשר משכפלים אותה.
כך, למשל, נוכל לראות דמיון בין דפוסי שיתוף הפעולה בין עובדים ביחידה מסויימת, לבין דפוס שיתופי הפעולה בין יחידות שונות בארגון, וכן בין הארגון לבין סביבתו (האם הוא בנוי על אמון ושקיפות או לחילופין בעל מאפיינים חשדניים ותחרותיים).
חתירה לאיזון
לצד תהליכים של שינוי מהיר שמוליד תופעות נוספות, קיימים תהליכים של הומאוסטזיס (שימור של מצב קבוע בסביבה שאיננה יציבה), וחתירה לאיזון. ניתן לראות למשל את המנגנונים של בעלי דם חם הפועלים לשימור חום הגוף כתהליך של הומאוסטזיס וחתירה מתמדת לאיזון. לרוב, קיימים מנגנונים הפועלים באופן מובהק לשימור מצב זה. במצב של הפרעה, או משוב חיובי מן החוץ, המנגנון מגיב באופן שמשמר את המצב הרצוי.
החתירה לאיזון יכולה להיות גורם חיובי (למשל בכך שהיא מסייעת למערכות להתמודד עם טלטלות ומשברים) אך גם גורם מקשה מאוד בקידום שינוי. אנו עשויים למצוא את עצמנו משנים נדבך אחד אך נתקלים במופעים אחרים של הבעיה במקומות אחרים (ראו להלן - בעיה סוררת).
דוגמאות של פרקטלים בטבע (מתוך ויקיפדיה האנגלית)
גבישי קרח עולים לכדי התעבות פרקטלית
פרקטל הנוצר מקריעה של יריעות דבק אקרילי
פרקטל הנוצר מחשיפה למתח גבוה
ברוקולי המציג צורה פרקטלית
