פריט ידע תהליכים בסיסיים במערכות

לאחר שהבנו את הגבולות של המערכת, נוכל לראות שלכל מערכת יש תהליך בסיסי של ״חילוף חומרים״ עם הסביבה החיצונית. במערכות ביולוגיות קל מאוד לראות את התהליך הזה, כי הוא בסיס החיים: המערכת מכניסה לתוכה חומרים מזינים וחמצן, ופולטת פחמן דו-חמצני ופסולת. את התהליך הזה ניתן לתאר כ-קלט > תהליך > פלט והוא מתקיים בכל מערכת.

התהליך עצמו הוא זה שמייצר את התפקוד של המערכת. בהקשר של מערכת חיה, הוא מאפשר לה לחיות, לנוע, להתרבות וכן הלאה. בהקשר של מערכות מכאניות התהליך הוא התכלית של הקיום שלהן (למשל עיבוד במחשב) ולרוב יהיה לנו פלט רצוי (תוצר העיבוד) ופלט לא רצוי (אשפה, כמו ייצור הרעש והחום במחשב).

אנטרופיה

אֶנְטְרוֹפּיה היא תהליך של איבוד אנרגיה שמוביל לטשטוש התהליכים הקיימים עד כדי קריסת המערכת. כל המערכות מאופיינות בהיבטים אנטרופיים, ומקיימות מאמצים רבים כדי לשמר את התפקוד למרות האנטרופיה. כך, למשל במגזר הציבורי מתאפיין בבעיות סוררות (ראה להלן), ריבוי משימות ומציאות משתנה תדיר (משבר כלכלי; מגיפה; מלחמה). כדי לשמר את התפקוד הארגוני ולהצליח לקדם יעדים נוצר תהליך של כתיבת תוכניות עבודה שמייצר היערכות משנה לשנה.

לולאות משוב

הרעיון של לולאות משוב מתאר דפוס רווח במערכות שבו תהליך מסויים משפיע על תהליך אחר, באופן שמשפיע בחזרה על התהליך הראשון ומייצר דינמיקה מסויימת לאורך זמן. לולאת המשוב מייצרת מציאות של מעגל קסמים. למשל, מציאות של אלימות כלפי צוותים רפואיים מייצרת פגיעה בביטחון הצוות, שבתורו פוגע ביכולת שלו להעניק טיפול מיטבי לחולים. זאת, באופן שמייצר תסכול נוסף אצל החולים ואף יגרור אלימות נוספת כלפי הצוות. המעגל יכול להמשיך הלאה ולהעמיק את הבעיה.

מעגלי משוב יכולים להיות פנימיים בתוך המערכת וכן בין המערכת לסביבתה. אחת הדרכים לשפר את הבנה שלנו על המתרחש במערכת היא שימוש בדיאגרמות של מעגלי משוב שיעזרו לנו להבין את יחסי הגומלין בין הרכיבים השונים וכך לעמוד על הסיבות שעומדות בבסיס תופעות מסוימות. כיום קיימים כלים ויזואלים שניתן להיעזר בהם בשרטוט דיאגרמות המשוב כמו loopy ו-visual paradigm

צימודים

כאשר אנו בוחנים מעגלים משוב, אנחנו יכולים לראות מצב של צימוד, כלומר צמדים, זוגות, של גורמים עם השפעות חד צדדיות או הדדיות. אפשר לתאר את הצימודים הללו בשתי צורות מרכזיות:

• צימוד הדוק - צימוד שבו אירוע ברכיב אחד משפיע באופן ישיר על הרכיב האחר. במצב זה אין אוטונומיה רבה לגורמים השונים ונוצר תהליך דיטרמניסטי.
• צימוד רופף - מצב שבו תהליך אחד נוטה להשפיע על אחר, באופן לא דיטרמניסטי. מצב זה משמר את האוטונומיה של המרכיבים, גם כאשר יש השפעה ברורה לאורך זמן. מערכות סבוכות נוטות ליצר צימודים רופפים רבים שיש להם השפעה גדולה מאוד על הדינמיקה המערכתית כולה.

ניתן לתאר את הקשר בין הורה לילד כתהליך שמתחיל בצימוד הדוק מאוד, ועם השנים הופך לצימוד רופף. הצימוד הרופף מאפשר לשני הצדדים לשמר את האוטונומיה שלהם תוך בניית מערכת יחסים סינרגטית בריאה ובוגרת.

השהיה

לא פעם במעגלי המשוב שלנו יש גורמים המייצרים השהיה (delay) - צווארי בקבוק מכאן או באפרים מכאן. למשל - אם במהלך זרימת הנהר יש אגם גדול, אף על פי שאותה כמות של מים נכנסת ויוצאת, מהירות המים והתנהגותם תשתנה מאוד לפני ואחרי האגם. מאחר ויש קשר הדוק בין מעגלי המשוב והלמידה שלנו, השהיות לא פעם גורמות לשבירת מעגל הלמידה (למשל - אנחנו מעשנים כי אנחנו לא חווים מייד את ההשלכות) ולשינוי בדינמיקה המערכתית כולה.

סינרגיה והפרעה

בין המרכיבים השונים מתקיימים יחסי גומלין שניתן להכליל לכדי שני סוגים מרכזיים של תהליכים:

• 

  דבורה מאביקה פרח
  סינרגיה (אגבור) - הפעילות של המרכיבים השונים מחזקת אחד את השנים לאורך זמן. כך, למשל, בין הפרחים והחרקים המאביקים (למשל דבורים) יש סינרגיה עמוקה שמאפשרת לכל אחד מהמינים לשגשג.
• הפרעה, התאבכות - בין שני הגורמים יש יחסי גומלין שפוגעים באחד או בשני הצדדים. אוכלוסיית חתולים גדולה יותר תוביל לפגיעה במספר המכרסמים באיזור, לכן אלו יחסים של הפרעה.

כך, למשל, במערכת עירונית תנועת נוער יכולה לייצר יחסים סיגנרטיים עם הסביבה (תרומה לקהילה; חיזוק הקשר הבין דורי; מניעת ונדליזם ותופעות של שוטטות) אך גם יחסים של הפרעה (מפגעי רעש וניקיון למשל)

אקספוננציאליות ויחסים לא לינאריים

המצב של מעגלי משוב חיוביים מייצר מצב שבו יש האצה של תופעות כך שמערכות היחסים הופכות ללא לינאריות (הקשר בין סיבה ותוצאה אינו קבועה). ככל שאין גורמים מרסנים משמעותיים. הדבקה במגפה, למשל, יכולה להיות אקספוננציאלית, כי כל הדבקה נוספת מייצר כר הדבקה לאנשים נוספים במעגל משוב מהיר.

מערכת של מערכות (מערכות מקוננות)

אחד האתגרים בהבנה של מערכות נעוץ בכך שרוב המערכות הסבוכות מורכבות מתתי מערכות שהן בעצמן מערכות סבוכות. כך למשל, ארגון עסקי מורכב ממחלקות, המורכבות מבני אדם, ואפילו האדם עצמו הוא מערכת סבוכה, אשר בתוכה תתי-מערכות שהן סבוכות בעצמן.