מושגי יסוד בעשיה מערכתית
במעלה השנים נוצרו גישות ומושגים רבים הנדרשים לחשיבה על שינוי במערכות מורכבות. להלן נסקור מספר מושגי מפתח שיסייעו לנו בהמשך הלמידה:
- גבולות המערכת וגבולות המערכה – ישנו פער מובנה בין 2 המושגים הללו, כאשר גבולות המערכת נדרשים לשם הבנת המכלול מולו אנו פועלים אולם לא נצליח לפעול על כלל המרכיבים במערכת כדי לחולל שינוי. לכן עלינו להבין מהם גבולות המערכה שלנו, וכיצד העשייה שלנו, שהיא תמיד מוגבלת, הולמת את התנאים במערכת כולה. למשל, אם ארגון גדול מעוניין לשפר את שביעות הרצון של העובדים בו הוא יתקשה לייצר חליפה מותאמת אישית לכל אחד מן העובדים (למשל בשל עלויות תקציביות, צרכים מגוונים ומשתנים לאורך החיים של עובדים שונים, תפקוד רציף ) אך הוא יכול לייצר חליפות גמישות שקשורות לתנאי העובדים (חופשות, פעילויות רווחה) בהתאם לקבוצות גיל, תפקיד וכדומה.
- נקודות מנוף, מרכזי כובד – בהשאלה מטרמינולוגיות צבאיות, אנו מבקשים שההשפעה במשאבים מוגבלים תהיה כזו שתפעיל השפעות משמעותיות יותר במערכת. אנו מכנים חשיבה כזו כ״מנוף״. מרכז הכובד הוא תיאור של היבט שהמערכת תלויה בו ופעולה עליו תוביל להשפעה על המערכת כולה.
- מושכים ודוחים – החשיבה על פרקטלים הובילה להבנה שגורם מסוים שיש לו השפעה קבועה במרחב מסויים עשוי למשוך אליו או לדחות אלמנטים מסויימים באופן שמוביל לשינוי לאורך זמן. כך, למשל, ניתן לדון במבחני הבגרות כמושך מרכזי במערכת החינוך שכלל מערכות המשנה (בקרב מורים, הורים וילדים) מתארגנות סביבו. שינוי במצב המושכים עשוי לייצר השפעה בת קיימא. במסגרת זו, שינוי רגולטורי בתחום תנאי הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה עשוי לחולל שינויי משנה בלמידה העל-יסודית.
- שינוי התנאים – אנו יכולים לפעול לשינוי של חלק מהתנאים במערכת ולשאוף לכך שהמערכת תסתגל ותשתנה בהתאם. שינוי בתנאים עשוי להיות למשל שינוי באופי הישיבה בארגון ממשרדים אישיים לישיבה בחלל משותף כדי לעודד חשיבה משותפת על אתגרים.